מהיר ועצבני 7 הוא סרט שמתנהג כמו "סליפרית" (Sleeper car) – מכונית אשר נראית רגילה לגמרי ורדומה, אך ברגע שלוחצים על הגז, מגלים שיש לה מתחת למנוע הרבה יותר ממה שחשבתם. לרוב האנשים זה פשוט עוד סרט מסדרת "מהיר ועצבני". בשבילי, הסרט הזה הוא עוד סרט מסדרת "מהיר ועצבני" שיש בה הרבה רעש צלצולים וגרגורי מנוע, אבל מתחת למנוע הרבה רגש ולקחים ללמוד.
דוגמא לסליפרית – המונית שלפניכם היא סקודה, אבל עם 240 כוחות סוס והרבה כיף מתחת למכסה מנוע. סתם ככה, שתדעו.
מהיר ועצבני למי שלא מכיר (יש עוד מישהו שלא שמע את השם?) זו סדרת סרטים המלווה נהגי "מירוצי רחוב" המתחרים על כסף, מכוניות, בחורות ולפעמים גם עושים איזה שוד או שניים (או עשר). אז אמנם זו תרבות "חוליגנית", אבל הי – לפחות בארצות מסויימות קוראים לזה תרבות ולא מתנגחים גם ברגועים שבהם. עד היום היו שבעה סרטים בסדרה (לא כולל שני סרטונים קצרים) ובשלושה מהם אפילו הייתה גל גדות! (איך אפשר בלי החיבור לישראליות?). הסרט השביעי יצא עכשיו לאקרנים, בעיכוב של שנה – בגלל שאחד הכוכבים הגדולים של סדרת הסרטים נהרג ב (תופים בבקשה ופרצוף של תדהמה) – תאונת דרכים!
נתחיל מהסוף
פול ווקר (בריאן אוקונר בשבילכם, הבלונדיני היפה בשבילכן) נהרג בתאונת דרכים בעת שנסע יחד עם חבר/שותף עסקי בפורשה קאררה GT. הם יצאו מאירוע לכבוד ארגון צדקה שהקים ווקר. תוך כדי נסיעה (כנראה מאד מהירה) הנהג ביצע "דריפט" (החלקה של הרכב על הצד) וכנראה איבד שליטה תוך כדי. הם החליקו ישירות לתוך עץ. נתיחה שלאחר המוות קבעה ששניהם מתו מעצמת המכה, שזה דבר יחסית טוב כי מיד לאחר ההתנגשות הרכב עלה באש ושרף את הגופות מעבר לכל היכר.
חלק מחבורת מהיר ועצבני – מימין לשמאל – טג' (כריס לודאקריס), בריאן (פול ווקר), לטי (מישל רודריגז) ורומן (טייריז גיבסון).
* כל הזכויות שמורות לאולפני יוניברסל
זה קרה באמצע הצילומים ל"מהיר ועצבני 7". זה גרם לכך שהיו הרבה שינויים בתסריט הסופי (בעיקר בסיום שבו יש הספד של וין דיזל למי שהפך לחבר טוב שלו). מזל שיש טכנולוגיה ובמאי שאוהב קרבות חשוכים כדי לחפות על כך שהצילומים הושלמו באמצעות אחיו של פול ווקר. למרות השינויים – זה סרט מעולה.
לקחים? עוד מעט. קודם האקשן המופרך!
הסרט הזה מגלם בתוכו את אחת הסיבות העיקריות שאני אוהב ללכת לקולנוע ולראות סרטים מלאי אקשן ואפקטים. אלו סרטים בדרך כלל לא דורשים יותר מדי מעקב אחרי העלילה, וטוב שכך. "מהיר ועצבני 7" לקחו את האקשן המופרך שלב אחד קדימה, ובשילוב עם במאי בעל שורשים אסיאתים הפכו את הסרט לסרט מכות קלאסי עם נגיעות של נהיגה ברכבים מגניבים.
הסרטים האלו הם סרטים שמראש אני נכנס לקולנוע עם המפתח בסוויץ' של המוח שלי, מכבה אותו לשעתיים, ונהנה מהחווייה שניסו להעביר לי דרך המסך – הקולות, המראות, העלילה (אם קיימת). אלו שעתיים שבהם אני מרשה למוח שלי לנוח. מעבר לכך שהעלילה לא דורשת מחשבה, האפקטים והקרבות (והמכוניות) פשוט מרגישים הרבה יותר כיפיים במסך הגדול. ובסרט הזה יש הרבה כיף!
בלי ספוילרים. מבטיח!
הסרט נפתח במקום שבו נגמר מהיר ועצבני 6 (בערך). האן נרצח בטוקיו על ידי דקארד שואו (ג'ייסון סטאת'הם, כוכב האקשן הכי טוב שאתם אולי לא מכירים). הוא מצהיר בטלפון לדומיניק טורטו (וין דיזל) ש"אתה לא מכיר אותי, אבל אתה עוד תכיר". מפה יש לנו את הקטעים הרגילים של חתול ועכבר, מכוניות מגניבות, מכות (והרבה מהן) וקורט ראסל אחד. הנה הטריילר:
העלילה סובבת סביב כמה נקודות – רוצח משוגע שמנסה לתפוס את דומיניק וחבורתו, דומיניק וחבורתו שמנסים לתפוס האקרית שנמצאת אצל מנהיג ארגון פשע, ממשלה שמנסה לתפוס את הרוצח וההאקרית אבל לא יכולה להתערב, וכמובן – כמה שיותר מכוניות ובחורות (שמקדמות את העלילה. ברור שמקדמות את העלילה). בסופו של דבר אני יכול להגיד לכם שזה סרט מעולה! ואם תשאלו את אישתי, גם די מרגש. העובדה שהוא מת באמת + הספד מהלב של וין דיזל = כמעט דמעות. מבחינתי הסרט הזה מקבל 9 מתוך 10 כסרט אקשן, אבל ממש לא כסרט מכוניות. הפעם, המכוניות הן רק אביזר.
מה שלמדתי מלצפות בסרט הזה בקולנוע, באולם מפוצץ (אפילו השורות הראשונות היו מלאות) היא שמרבית האנשים באו לראות סרט אקשן. וטוב שכך, כי הם קיבלו בדיוק מה שהם רצו. מה שעוד למדתי, וזה על עצמי, זה שלסדרת "מהיר ועצבני" הייתה הרבה השפעה עלי. ולא רק בללחוץ את הגז עד הסוף אחרי שיוצאים מהסרט. מעבר לכך שהכרתי כל מקום ורפרנס לסרטים האחרים שהיו (הם עוברים בכל מקום שעברו בו במהלך הסרטים הקודמים וגם כמה שלא) הבנתי שלסרטים היה ערך נוסף. והוא לקחים שלמדתי מהם.
לקחים שלמדתי מסרטי הסדרה "מהיר ועצבני" ואולי כדאי שתלמדו גם
- לפעמים המציאות עולה על כל עלילה – כוכב סרטי מרוצים לא חוקיים נהרג במהלך נסיעה במכונית-על במהלך נסיון לבצע "דריפט". אין יותר סמלי מזה, ואם עוד לא הבנתם מה זה "צחוק הגורל" – זה זה.
- מצד שני, פול ווקר כאדם שמנוסה בנהיגה ברכבים ומבין את חשיבות המכלולים של הרכבים האלה – הם נסעו ברכב עם 612 כוחות סוס, שעולה חצי מיליון דולר (היום כבר הרבה יותר), מגיע מ-0ל-160 קמ"ש בפחות משש שניות, אבל עם צמיגים בני תשע שנים, שלא נסעו עליהם הרבה כי הרכב היה יותר רכב תצוגה מאשר רכב יומיומי (ואני יכול להבין למה). זה כבר לקחת סיכון מיותר. לכו תבדקו את הצמיגים שלכם. יש להם יותר מארבע שנים? כנראה שהגיע הזמן להחליף.
- לכל רכב יש את המגבלות שלו – זה לקח שחוזר על עצמו כמעט בכל סרט. כל פעם יש את הנהג שלוקח את הרכב שלו מעבר למגבלות שלו, ומפוצץ מנוע במקרה הטוב או נהרג במקרה הרע (את מותו של פול ווקר כבר הזכרתי?). פעם כשהייתי יוצא מסרט של מהיר ועצבני, הייתי סוחט את הגז של האוטו וזה לא משנה איזה אוטו זה היה בכלל. ברגע שהבנתי שלכל רכב יש מגבלה, גם הבנתי שלא כדאי שאסחט אותה מרכב שלא מסוגל לזה. לרכבי ספורט/מירוץ יש מכלולים שמותאמים להתמודד עם המהירות שלהם – ברקסים חזקים, שלדה מתאימה, בולמים נכונים. לרכב שלכם, למרות שהוא יכול להגיע למהירות תלת ספרתית, לא ממש.
- גם כשנראה לכם שהמרוצים הם ברחוב, זה לא באמת ככה. מעבר לכך שבסרטים עצמם זה אנשי פעלולים ומכוניות מותאמות, גם סצינת המרוצים הלא חוקית בארה"ב היא די מסודרת. הם דואגים לסגור כבישים או לפחות לנסוע למנחתים ומקומות שבהם לא יסכנו את התנועה. להתחרות ברחוב זה מטופש. רוצים לנהוג כמו מפגרים? תעשו את זה בכביש פנוי או שתלכו למסלול מרוצים, ותעשו לעצמכם טובה – תנהגו לבד. להרוג את עצמכם זה דבר אחד, להרוג עוד אנשים זה כבר סיפור אחר לגמרי.
- "דריפטים" (החלקה על הצד) זה משהו שצריך ללמוד, וזה לא להרים אמברקס ולהחליק עם התחת של הרכב (אמברקס – בלם יד. הנדברקס. Hand brake. נו, הידית הזו מצד ימין שלכם שאם לא תורידו אותו האוטו לא יסע). זה הרבה אימונים, זה הרבה הבנה של פיסיקה ותנועה, ויותר מכל – זו מכונית עם הנעה אחורית. כזו שבה הגלגלים האחוריים מקבלים כוח מהמנוע. תאמינו לי, הליסינג/ליסינג לשעבר שלכם – לא כזו. וותרו על הפוזה.
- לכל רכב יש מטרה – רכב פרטי הוא למטרת הגעה מנקודה א' לנקודה ב'. רכב משא הוא כדי לקחת משא מנקודה א' לנקודה ב'. רכב שטח הוא כדי להגיע מנקודה א' לנקודה ב' לאו דווקא דרך כבישים. בקיצור, המטרה של רוב הרכבים שתפגשו בימי חייכם היא לא לעשות רעש של מנוע או לנסוע ממש מהר. רוצים לנסוע ממש מהר? תקנו רכב שזו המטרה שלו (ואז תקחו את עצמכם לכביש הכי רחוק שאתם מכירים).
בקיצור, לכו תראו את הסרט. אתם לא צריכים לאהוב מכוניות. אתם צריכים לאהוב אקשן, רעש, פיצוצים, והרבה בלגן על המסך. סצינת הצניחה עם המכוניות (שהיא אמיתית לגמרי דרך אגב, ללא אפקטים) היא אחת המרשימות שנעשו בסרטי הסדרה. ועכשיו, כשאתם יודעים למה יש את ההספד בסוף הסרט, אולי אפילו תתרגשו קצת. יש דיווחים מרחבי העולם שגברים מגודלים עם מכוניות מרשימות בכו בסוף הסרט, וגם אני כמעט אחד מהם. אצלי רק הייתה לחלוחית (-;
#ForPaul – לזכור של פול ווקר.
#ForPaul (מתוך הטריילר של הסרט)
מה הלקחים שלכם מסרטים? מה אתם חושבים על הסרט? שתפו אותי ואת הקוראים בתגובות.
