הסיפור האמיתי מאחורי אגדות הילדים

ככל שאנחנו מתבגרים, אנחנו מגלים שהסיפורים שעליהם גדלנו מכילים תוכן שאלמלא התמימות שלנו כילדים היו סיפורי אימה. אלו סיפורים שמלאים בחינוך בעייתי, אשר מרתק אותנו כילדים, ולא תמיד אנחנו חושבים עליו שוב לאחר שהתבגרנו.

כשקיבלנו את המשימה לכתוב על סיפורי הילדים וכמה הם עקומים, היה לי קשה להתחבר לנושא. מאד קשה. כל כך קשה, שכמעט פספסתי את הדדליין. אבל, אז נתקלתי בלינק הבא: http://www.buzzfeed.com/alanamassey/true-villains-of-disney
13 דמויות משנה של דיסני שהן בעצם מפלצות. זה החזיר אותי חזרה לכל אותם סיפורים שקראתי כילד – סיפורים של האחים גרים, האנס כריסטיאן אנדרסן, לואיס קארול ודומיהם – סיפורים שריתקו את דמיוני והותירו את חותמם הלא תמיד חיובי. אז כהמשך לרשימה בבאזפיד, הנה כמה נקודות שכדאי לשים לב אליהן בסיפורים. את רובן בוודאי חשבתם כבר, ואם לא, אז תחשבו עליהן עכשיו:

1. נתחיל מסיפור הבלהות הגדול – יהושע פרוע. זה היה רק פרק אחד מתוך ספר סיפורי ילדים, שרובם ככולם מזעזעים (בדיעבד). סרבן המרק (על הילד שסירב לאכול ורזה עד שמת), הסיפור הנורא על הגפרורים (על ילדה שלא מקשיבה לחתולים שלה ונשרפת), ועוד ועוד ועוד. שמו המלבב של הספר המקורי הוא "מעשיות  עליזות ותמונות מבדחות עם לוחות צבעוניים יפים לילדים מגיל שלוש עד שש שנים מאת חרזן-שופע אוהב ילדים". כן, אהבה גדולה לילדים וחינוך מזעזע דרך הפחדה קלאסית (מי אמר מקל וגזר? או מקל ומקל?)
   

   יהושע פרוע – הציור הזה גורם לי לזוז בכיסא באי נחת

2. אחד הסיפורים האהובים עלי הוא אליס בארץ הפלאות (ולא, זה לא עליזה. אליס זה השם שלה. בדיוק כמו שרון זה השם גם באנגלית וגם בעברית). בסיפור הזה יש הרבה דברים מעוותים, אבל העיקרי שבהן מבחינתי הוא הפיכת ההתבגרות למשהו קשה, מאתגר, שדורש המון זמן ובריחה מהמציאות. בסיפור, אליס כביכול עוברת כל כך הרבה זמן בסיפור שהיא מתבגרת ואז מתעוררת לעולם "האמיתי" של המבוגרים. חלק מההתבגרות היא להתמודד עם המציאות, ואליס בוחרת לברוח ממנה (שלא נדבר על האסוציאציה לסמים, חומרי הזייה וכו' שמופיעים במהלך הספר).יחד עם זאת, לאליס בארץ הפלאות יש כל כך הרבה סודות ודברים נפלאים, שאני ממליץ לכם לקרוא אותו שוב גם עכשיו. ואם יש לכם זמן, חפשו את הספר של חיים שפירא "בעקבות אליס: מסעות לעולמו של לואיס קרול" שבו הוא מנתח את לעומק את החידות וחוסר ההגיון בספר בצורה מרתקת.
   

   גיל ההתבגרות זה גיל קשה, אין ספק
   מקור: http://jeftoonportfolio.blogspot.co.il/2009/02/twisted-princess.html

3. אגדות האחים גרים – קראתי את כולן, אחת אחרי השנייה, ועולמות המפלצות והמלחמות ריתקו אותי. אבל, יחד עם זאת, חייבים להודות שהסיפורים האלה לא בדיוק מתאימים לילדים (למרות ששמם המקורי של קבצי הסיפורים היה "אגדות לילדים"). חינוך לאלימות היה מוסר ההשכל של לא מעט מהסיפורים .אפילו הנסיכה והצפרדע היה במקור נסיך שפגש צפרדע עם כתר, וכל כך נגעל שזרק אותה על קיר. המכה בקיר שברה את הכיסוף והפכה את הצפרדע לנסיך. ויחד עם זאת, היה בהם גם הרבה חוכמה וחינוך לחשיבה מקורית (ממליץ לקרוא את הסיפור "שבעה במכה אחת" שנקרא גם החייט הקטן והאמיץ). למיטיבי לכת אני ממליץ לצפות בסדרה "גרים", ולהזכר בחלק מהיצורים וגם ב"once upon a time" שסוקר לא מעט אגדות ילדים.  חשוב לציין שבמרבית המקרים האגדות שלהם הם סיפורי עמים שהאחים דאגו להעלות על הכתב.
   

   מקור – http://jeftoonportfolio.blogspot.co.il/2009/02/twisted-princess.html

4. סיפוריו של האנס כריסטיאן אנדרסן – בת הים הקטנה, הברווזון המכוער, בגדי המלך החדשים ועוד מספר סיפורים נכתבו על ידי אנדרסן. רובם ככולם נגמרים במוסר השכל חיובי. הסיפורים נכתבו מנקודת מבט נאיבית, הומוריסטית מעט. יש בהם אפילו פמיניזם (בת הים הקטנה משוחררת מכלאי הים, למשל). אבל כל גיבורי הסיפורים של אנדרסן מחפשים מציאות אחרת. כולם מנסים לשנות את המציאות, להילחם בה, תמיד מחפשים את האושר במקום שאינו נמצא בו. זהו מוסר השכל נוראי – שאין סיכוי להיות מאושר בעולם שלנו. לא משנה כמה תילחם, לא תצליח להינצל מהמרדף אחרי האושר.
   

   מי רוצה בת ים?
   מקור – http://jeftoonportfolio.blogspot.co.il/2009/02/twisted-princess.html

אלה השמות הגדולים, אבל ניתן למצוא עוד כמה דוגמאות –

• עוץ לי גוץ לי – על השימוש בכסף וכוח כדי להשיג מה שאתה רוצה, ועל כך שהחשיפה של עצמך תהרוס אותך (רק גילו את השם שלו, וכבר הוא נעלם)
• עמי ותמי – הקם להורגך השכם להורגו
• זהבה ושלושת הדובים – סיפור מעלף על חדירה לפרטיות, הרצון למקלט ובריחה מההתבגרות. שמתם לב שעל זהבה לא אומרים כלום לטובה מלבד השיער שלה? תיזהרו מבלונדיניות!
• שלגיה ושבעת הגמדים – אתם באמת צריכים הסבר מה לא בסדר באישה אחת ושבעה גמדים? נתחיל מזה שהגמדים עובדים המכרה יהלומים, ויש להם כסף רק לבית קטנצ'יק. שלגיה ישר תופסת את תפקיד האישה – מנקה, מבשלת, רק חסר שתביא להם ילד. וכמובן, המוות כמו תמיד – תפוח עם רעל. יש לכם מדריך יותר טוב להרג אחות שנואה?
  

  מקור התמונה – http://jeftoonportfolio.blogspot.co.il/2009/02/twisted-princess.html

• שלושת החזירים – מלחמה בין שני גזעים, שמסתכמת בעורמה ואלימות. בסיפור המקורי, החזיר האחרון עם בית הלבנים לוכד את הזאב בסיר מים רותחים לאחר שירד בארובת הבית. חינוכי?
• החלילן מהמלין – לוכד העכברים שלא מקבל תשלום ולוכד את כל הילדים.
  

  החלילן מהמלין – הציור המקורי מהספר. לא חשוד שמבוגר מחלל וילדים רודפים אחריו?

  Need I say more?

אני קצת מצטער שאיבדתי את התמימות, כי את הסיפורים האלה יהיה לי קשה להקריא לבן שלי. בייחוד כשאני יודע מה המשמעות האמיתית מאחוריהם. יש בהם חינוך לאלימות, נקמה ומלחמה על מקומך. יש בהם מרדף מתמיד אחרי האושר, במקום אחר. יש בהם גם הרבה דברים טובים, שאשמח לתת לבן שלי לקרוא כשיגדל קצת, אבל קודם אתן לו להנות מעולמות הפנטזיה הוורודים והמרופדים שמוצגים בגרסאות הקצרות והמרוככות שבהן אף אחד לא מת, ואפילו הרעים זוכים לישועה. למזלנו, הרבה מהסיפורים הותאמו עם השנים לסיפורי ילדים. לעצמי אני אקרא את המקור, ולעידן אקריא את הגרסא המעובדת והמרוככת.

לכשיגדל, בהחלט אעודד אותו לקרוא את הסיפורים האלה שוב בגרסא הפחות עדינה והיותר מציאותית. את הסיפורים שמציתים את הדמיון, ששולחים אותך לעולמות אחרים. את הסיפורים שבגללם אתה חולם בלילה שנלחמת במפלצות, וניצחת. אני יודע שגם היום הספרים מהווים בשבילי עולם אחר. הקריאה של אותם ספרים מנקודת המבט של אדם בוגר היא חווייה חדשה לגמרי. היא משנה לי את נקודת המבט, ופתאום אני מגלה כמה תחכום היה באותן מעשיות פשוטות "לכאורה".

ההמלצה שלי – קחו ספר לידיים, ותקריאו להם ספר. גם אם הם יודעים לקרוא. לא רק כי זה אחלה תחליף לטלוויזיה, אלא בעיקר כי זה זמן של יחד, שבו מציתים את הדמיון ומקימים עולם ששייך רק לכם!

מקור לתמונות

לטור המלא של הפרלמנט לחצו כאן!