לפני מספר חודשים עלה לכותרות חוק "חופשת לידה לאבות". חוק שאמור לעגן את זכותו של אב טרי, שילדו אך נולד, לקחת 8 ימי חופש. 3 מהם ימי חופש על חשבונו, ועוד 5 ימי מחלה (שהינם תיאורטית על חשבונו, אבל נגיע לזה אח"כ). באופן מוזר ואף מפתיע, הצעת החוק הזו נתקלה בחומה בצורה דווקא בוועדת "העבודה, הרווחה והבריאות".
לא היה לנו סיכוי מול הממסד
הצעת החוק הזאת סומנה כפופוליסטית מתחילתה. זו הצעת חוק שלכאורה אין לה סיבה, שהרי כל מעסיק יתן לאב מספר ימי חופש לבלות עם ילדו שאך נולד ועם אישתו שמתאוששת. אך נראה כי לא כך דבר. כנראה, שבמדינת ישראל, 2014, צריך חוק שיאפשר לאבות לקחת "חופשת לידה".
באופן אירוני, החוק הזה נכנס כתיקון לחוק "עבודת נשים". כן, עד כדי כך החוק הזה "זניח" מבחינת המחוקקים, שהוא זוכה להיות תיקון לחוק העבודה של הנשים, למרות שעניינו חופשת לידה לגברים. כדי להבין כמה החוק הזה "זניח", אני ממליץ לכם לקרוא את פרוטוקול הדיון בעניינו. ולאילו מכם שלא יהיה להם כוח, הנה התקציר.
מהצעה לחקיקה יש מרחק ענק
לוועדות יש עבודה רבה, ואין לי ספק שלח"כ (כביכול) יש הרבה עבודה. יחד עם זאת, יש לנו הרבה מה ללמוד על הכנסת ועל היושבים בה מתוך הדיון בהצעת החוק הזו. וכך התנהל הדיון: מייסדת החוק, ח"כ תמר זנדברג ממרצ, מגיעה כדי לאשר את החוק בפני וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה, יש לאשרו מול וועדות שונות (ואני מוכרח לציין גם משונות). רק אם וועדות אלו אישרו את החוק, ניתן להמשיך הלאה לקריאה שנייה ושלישית.
חברי וועדת העבודה והרווחה עושים "מטוס מאלזי" ונעלמים
הדיון מתחיל בשעה 9:30 בבוקר. שימו לב לנוכחים:
יו"ר הוועדה – ח"כ חיים כץ.
חבר הוועדה – ח"כ מיקי רוזנטל
ח"כ תמר זנדברג
ועוד 11 לוביסטים, פעילים ופקידי ממשלה למיניהם.
כן, שני חברי וועדה נוכחים מתוך 11. כנראה של-9 אחרים היו דיונים יותר חשובים. חמור אף יותר מאלו שהחליטו לא להגיע, היא הערה אחת של ח"כ מיקי רוזנטל – במהלך דו שיח בין ח"כ זנדברג ליו"ר הוועדה כץ על מי משלם על ימי החופשה – "זה הדבר היחיד שרציתי להגיד. אני יכול ללכת. למה להפיל את זה על מעסיקים?".
מי משלם על ימי מחלה?
במקרה שידעתם או שלא, ימי מחלה משולמים על ידי המעסיק בהתאם לצבירה. יש כאלו שימי המחלה הינם בתשלום מן היום הראשון, אך החוק מחייב תשלום רק מהיום השלישי למחלה ואילך. בהצעת החוק מציעים 3 ימי חופשה (על חשבון ימי החופשה השנתית של העובד), ועוד 5 ימי מחלה. במרבית המשק, 2 ימי המחלה הראשונים לא עולים כסף למעסיק. הימים השלישי והרביעי משולמים כ-50% מהשכר, ורק החמישי משולם במלואו. כלומר, 3 ימים מתוך החמישה דווקא כן עולים כסף למעסיק – כי הוא משלם לעובד על ימי המחלה. ח"כ תמר זנדברג מציגה את הרעיון, ומפרטת את חלוקת הימים לימי חופשה וימי מחלה.
בשלב הזה, יו"ר הוועדה חיים כץ וח"כ מיקי רוזנטל מתחילים בהגנה על האינטרסים של המעסיקים. כמעט בחירוף נפש יש לאמר. כמו שמיקי רוזנטל היה הבולדוג, כך הוא וחיים כץ מסתערים לעבר המטרה. תחילה זו ח"כ זנדברג תחת מתקפה, לאחר מכן הצעת החוק, ואז מגיע תורם של האוצר, ביטוח לאומי, נעמ"ת ואפילו שהם מציגים עמדות לטובת המעסיקים, גם נציגת הארגונים העסקיים לא יוצאת בקלות מההשתלחות.
באופן די מגוחך, באותה וועדה בדיוק, רעיון ימי חופש על חשבון ימי מחלה זוכה לאישור שוב ושוב ושוב ושוב. ניתנת להורים האפשרות לקחת ימי מחלה בתשלום כדי לטפל בילדיהם, ניתנת לאנשים הזכות לקחת ימי מחלה בתשלום לצורך טיפולי פוריות. הוועדה מצדדת בשימוש בימי המחלה למגוון מטרות, ויחד עם זאת במקרה שלנו – יש רק התנגדות. מדוע בחרו היו"ר חיים כץ וח"כ מיקי רוזנטל לתקוף את החוק בכזו מוטיבציה?
לא יודעים, וכנראה גם לא נדע
סופו של הסיפור הוא שהצעת החוק נדחתה כרגע, לפחות עד שח"כ תמר זנדברג תקבל אישור מהתעשיינים על עלות ימי המחלה. ביטוח לאומי ומשרד האוצר שניהם התנערו מהחוק, כדי למנוע מצב בו תהיה להם עלות נוספת בגלל החוק.
מיקי רוזנטל שלחם בגבורה באחים עופר בסרטו "שיטת השקשוקה", עומד לצידם של התעשיינים (ולא בפעם הראשונה). יו"ר הוועדה מר חיים כץ מתגלה כאיש מלא הומור, מהסוג המעליב ושמטרתו לפגוע. היו"ר כץ משתמש בציניות וארסיות כדי לנהל את דיוני הוועדה לכיוון שהוא רוצה. האם את ההתנהלות הנ"ל למד במסגרת תפקידו כיו"ר ארגון העובדים של תעשיה אווירית? נותר לי רק להניח כי ההתנהלות הכוחנית של וועדי העובדים במדינת ישראל קיימת גם בתעשייה האווירית. מצער לדעת שהתנהלות זו זולגת מן וועדי העובדים לתוך וועדות בכנסת.
ולפני שאני מסכם ומסיים, קצת חומר למחשבה:
דיון על תיקון חוק עבודת נשים בענייני פוריות – 9 עמודים. מאושר פה אחד על ידי הוועדה.
דיון על תיקון חוק ימי מחלה כך שניתן יהיה לקחת יימי מחלה לטיפול בהורה – 5 עמודים. מאושר פה אחד על ידי הוועדה.
דיון על תיקון חוק ימי מחלה על מנת להוסיף ימי מחלה למי שיש לו ילד סיעודי – 6 עמודים. מאושר פה אחד.
דיון על תיקון החוק למען חופשת לידה לאבות – 20 עמודים. לא מאושר. נשלח לבדיקה מול התעשיינים על מנת שיאשרו את העלות של ימי המחלה.
אז מה היה לנו?
הצעת חוק שנחשבה פופוליסטית אך יש בה הרבה מעבר – יש. אבות שמשועבדים לעבודה שלהם, וכרגע אילו לא יכולים להיות עם הילד הטרי ועם האישה למשך שבעה ימים – יש. חברי כנסת שמתנהגים באופן מעורר חשד – יש.
האם יתכן שהמעסיקים והתעשיינים חוששים מכך שזה הצוהר לשינוי בתפיסת העבודה? שאולי אותם גברים שיודעים שאין להם חופש בעבודה, יקבלו אצבע בדמות חופשת לידה וירצו את כל היד? ישאפו לשוויון עם חוקי העבודה של הנשים? כנראה שלא נדע.
לאילו מכם שיכולים לקחת חופש כדי לעזור לאישה ולהיות עם הילד – אני ממליץ בחום. זו חוויה מדהימה. לאילו מכם שלא יוכלו לקחת את החופש, אני ממליץ להכנס לפייסבוק ולמצוא את מיקי רוזנטל https://www.facebook.com/miki.rosenthal ואת חיים כץ https://www.facebook.com/haim.katz.79 . תשאלו אותם מדוע הם התנגדו, תשאלו אותם מדוע אתם לא תהיו עם הילדים הבאים שלכם אחרי הלידה, כי תהיו בעבודה.
* איני מזלזל באף אחד מהמעורבים בדיונים בכנסת, ואיני מזלזל או משווה עצמי חס וחלילה למי שיש לו ילד עם מוגבלות, הורה שדורש טיפול נוסף או עובד/ת אשר עובר טיפולי פוריות. יחד עם זאת, יש לתהות מדוע חוקים אלו עברו ללא בעיה, וחוק זה זכה להתנגדות.
לפוסט המלא של פרלמנט האבות ב- XNET לחצו פה
לפוסטים של חברי הקבוצה השונים:
- הזווית ההייטקיסטית (טוב, פרסומאית): טל חן – ימי שבתא .
- הזווית המציאותית: דוד שמעון – אבאל'ה, נולד לך? מזל טוב! עכשיו תחזור לעבודה!
- זווית המעסיק: אשר יזדי – חופשת אבהות – מי משלם על זה?
- הזווית הגאה: אילן שיינפלד – אבא ברווז, אמא אווזה .
- הזווית הרגשנית: עומר להט – ללכת לעבודה עם הצמיד על היד .
- הזווית התמימה: יובל אדם – כמעט הייתה פה חופשת לידה לאבות. לשבוע. כמעט.
- הזווית העצבנית: אליסף יעקב – למה חברי כנסת לא רוצים שאבות יהיה עם התינוקות?!
- תמליל פרוטוקול הועדה: כפיר לב סיני – איך הצעת חוק מצויינת נופלת .
[…] ברק שיטרית – חופשת לידה לאבות . […]